האם צריך רקע קודם בעיצוב כדי להתמקצע ב-UX/UI? – חלק א'

השאלה הזו, היא שאלה שחוזרת על עצמה בכל פעם שפונים אלינו מתעניינים שמגיעים ללא רקע בעיצוב, והיא מאוד מובנת – אף אחד לא רוצה להיות נחות יותר מחבריו לתחום, ואנשים ששוקלים להיכנס לתחום שומעים תשובות סותרות, מבלבלות, ולעיתים גם מאיימות ומפחידות ברמה כזו שלמרבה הצער גורמת להם לקחת צעד אחורה ולהירתע – כאילו נגזר גורלם של אלו בלי רקע בעיצוב, והם צריכים להשקיע המון זמן וכסף בהתמקצעות בעיצוב גרפי באמצעות תואר, רק כדי להיכנס ל-UX/UI. ואם לא – אבוי להם, הם יצטרכו לוותר על המקצוע לגמרי.
את המסר הזה שמעתי איפשהו בין עשרות למאות פעמים, וזה כואב לי בלב בכל פעם שאני שומעת את זה. איך אדם יכול להיות כל כך נחרץ בלהגיד למישהו שמשהו הוא בלתי אפשרי, כשיש כל כך הרבה דוגמאות לכך שהוא כן אפשרי?
על השאלה למה אנשים מפחידים אחרים אל מחוץ לתחום אני לא אענה, למרות שיש לי מושג על כמה סיבות. אבל אני רוצה לצאת מהאזור השלילי ולעבור לחיובי – ולכן מה שנתמקד בו במאמר הזה, הוא לפרק את המשמעות של התמקצעות בעיצוב UI, כדי שיהיה אפשר להבין מה כן צריך כדי להשתלב בתחום, ואיך מקבלים החלטה אם זה בשבילכם או לא. אז שנתחיל?

רגע לפני כן, אם אתם רוצים לדלג על ההסברים ולקפוץ מייד לראות תוצרים של בוגרי UX/UI שהגיעו ללא רקע בעיצוב, אתם מוזמנים לחלק השני במאמר שלנו: האם צריך רקע קודם בעיצוב כדי להתמקצע ב-UX/UI – חלק ב', המעצבים.

אז רגע, עיצוב זה ה-UX או ה-UI?

רק כדי ליישר קו, הסבר קצר ומהיר: UX זה החלק שאחראי על המבנה וההתנהגות של הממשק, ו-UI זה החלק שאחראי על העיצוב שלו. אז החלק של עיצוב בצמד הזה של UX ו-UI יושב בכנף של ה-UI. 

יכולות עיצוב לא הזיקו מעולם לאף עבודת UX, ולהגיש אפיונים בצורה אסתטית היא דרך מצוינת לגרום לאנשים להתייחס לעבודה שלכם ברצינות, אבל הצורך האמיתי והמוגדר שלכם בהתמקצעות שלכם כמעצבי UX/UI יושב כאמור בכנף ה-UI, ואין צורך מהותי ביכולות עיצוב בכנף ה-UX.

ועכשיו אנסה לענות על השאלה שלשמה התכנסנו – 

אז האם צריך רקע בעיצוב כדי להתמקצע ב-UX/UI

התשובה המאוד קצרה היא: לדעתי, לא. אבל לא זה לא מספיק, צריך להבין איך זה עובד. 

קודם כל נתחיל מזה שעיצוב UI הוא התמחות בשדה העיצוב הגרפי. ולמה אני מתכוונת? אני תמיד מדמיינת את זה ויזואלית (איך לא) כמו שדה, ירוק ורחב ידיים, זהו שדה העיצוב הגרפי (שאגב, יושב מעל אדמה שהיא תחום העיצוב כולו, אבל זה כבר למאמר אחר). בכל אופן, בשדה העיצוב הגרפי יש המון התמחויות, כמו פרחים (או שיחי קוצים, זרמו על מה שבא לכם), שניזונים מהשדה ונשענים עליו. אז התמחויות כמו עיצוב שיווקי, עיצוב פרסומי, עיצוב לפרינט, עיצוב אריזות, עיצוב לסושיאל מדיה. הם כולם התמחויות בשדה העיצוב הגרפי. ועיצוב ממשק, הידוע יותר בכינויו UI, הוא עוד אחת מההתמחויות האלו.  אז האם אני צריכה ללמוד את כל מרחב השדה של העיצוב הגרפי (או את רובו) כדי להתמחות ב-UI? לא, אני עדיין אצטרך יסודות, אבל היסודות האלו צריכים לשבת באזור של UI, ולכוון אליו, ואז שום דבר לא מוחסר מהידע, הכל שם, באריזה אחת.

בואו ניקח לדוגמא: טיפוגרפיה

אז האם כדי ללמוד UI צריך ללמוד טיפוגרפיה? הרי טיפוגרפיה (תורת הטקסט) זה תחום ענק, יש תארים בטיפוגרפיה בחו"ל, אנשים לומדים טיפוגרפיה 5 שנים! אז בוודאי צריך אותה לממשק, לא? אז התשובה היא כן, צריך ללמוד טיפוגרפיה כדי להיות מעצבי UI, זה ממש חשוב אפילו. אבל כדי להיות מעצבי UI, נצטרך את זיקוק הידע של יסודות הליבה של טיפוגרפיה, וכשיש לנו אותם, נצטרך להתמקד ולהעמיק במה זה אומר טיפוגרפיה בממשק משתמש. 

הרי כדי לעצב פוסטר טיפוגרפי, רוב הידע שנדרש יהיה שונה משמעותית מהידע שצריך כדי ליצור גופן, שיהיה שונה משמעותית מהידע שצריך בשביל לעצב ממשק. לכל התמחות בשדה הגרפי יש יסודות משותפים, אבל ההתמקדות יוצרת צורך בידע שברובו שונה לגמרי.

אבל אם אעשה תואר בתקש"ח זה יכסה לי את כל הידע בשדה העיצוב הגרפי, ולא רק את הידע הדרוש לי להתמחות ב-UI

אם זו המסקנה שלכם הבנתם נכון את התמונה ברמה השטחית, אבל גם פספסתם חוסר משמעותי בה, ואני אסביר. אנשים שהולכים ללמוד למשל תואר בעיצוב גרפי באמת מתעסקים לפחות בשנה הראשונה אם לא שנתיים בללמוד את היסודות של עיצוב הגרפי. מה טוב בזה? זה שהם מקבלים ידע ומיומנויות קונספטואליות שרלוונטיות לכל מיני התמחויות בשדה העיצוב הגרפי, כך שאח"כ, כשירצו להתמחות במשהו, מרחב האפשרויות שלהם יהיה יותר פתוח. ומהסיבה הזו, לאנשים שיש להם זמן, כסף, ורצון להעביר שנה או שנתיים רק ביסודות של עיצוב גרפי, עוד לפני שהם עוסקים בהתמחות שלהם אני אומרת תעשו את זה, למה לא? תצופו קצת במרחב הכללי, תנו טעימות בכל מיני תחומים, תעשו פרויקטים שהם בעיקר קונספט (ראו ערך צרו גופן מאובייקטים פיזיים שמצאתם במרחב, או עצבו פוסטר שמעביר מסר מתוך מאמר שאהבתם), ואז תתקדמו להתמחות שמעניינת אתכם, ותעמיקו בה. 

אבל אם אין לכם זמן / כסף / רצון להעביר שלוש עד ארבע שנים בלימודים, ואתם יודעים שאתם רוצים להתמקצע בתחום של UX/UI כי חקרתם אותו והוא נשמע לכם כמו משהו שיתאים לכם – לדעתי זה עיקוף מאוד ארוך, במערכת שכפופה לבירוקרטיה מאוד נוקשה בכל מה שקשור לעדכון של תכני הלימוד והרלוונטיות שלהם לשוק ( תוכניות לימוד במוסדות אקדמיים מתעדכנות הרבה יותר לאט), ושהתועלת של העיקוף הזה עשויה בהחלט להיות פחותה מאשר להשקיע את הזמן הזה בהתמקצעות מעשית בשוק העבודה – כלומר לקבל כסף על זה שאתם מעמיקים את ההתמקצעות שלכם בתחום.

והחלק השני של העניין הזה, הוא שגם אם תעשו תואר בתקש"ח, ותקבלו את היסודות הרוחביים שדיברנו עליהם, בסבירות גבוהה זה לא יקנה לכם את הידע הספציפי שאתם צריכים עבור UI. כי ל-UI יש דגשים ספציפיים, שלא לומדים אותם במסלולי תקש"ח.

וזה המקום לגילוי נאות: את החלק של לעשות תואר בתקשורת חזותית (או בקיצור תקש"ח) לא עברתי. לי אין תואר אקדמי בתקש"ח או בשום תחום למעשה (והנה, אני עוסקת בתחום כבר 17 שנים, ולפני 17 שנים כשהתחלתי תארים היו הרבה יותר נדרשים מאשר היום, ראיתם מה זה?). בכל אופן, את הידע שלי בחלק הזה במאמר אני מקבלת מכך שהכשרתי המון מעצבים כחלק מהתואר שלהם בתקש"ח, הכשרתי המון מעצבים אחרי התואר שלהם בתקש"ח (אלו עם הידע הרוחבי העשיר, אבל החוסר בהתמחות), וכמובן שגם יש לי המון קולגות עם תואר בתקש"ח.

ואני אוסיף כאן נימה אישית

בתחילת הקריירה שלי הסביבה המקצועית שלי היתה רוויה באנשים עם תואר. ובסביבה הזו קיבלתי את הדחיפה הזו של תעשי תואר כל כך הרבה פעמים, שמתישהו נשברתי ואמרתי יאללה, אני אעשה תואר, "נגמור עם זה". בעוד שנהנתי מאוד בחלק מהקורסים (שהם הקורסים המעשיים מן הסתם), הרגשתי מאוד את האבסטרקטיות של לימודי התואר. לא רחוק מסיום התואר, החיים זרקו לי דילמה – או שאסיים את השנה האחרונה בתואר, או שאכנס למשרה שבה אוכל לעשות UX/UI לשני מוצרים שבכל אחד מהם יש מעל מליון משתמשים. אתם בטח מסיקים מה בחרתי, ואני יכולה לומר שאת הניסיון שצברתי שם אני בכנות מאמינה שהתואר לא היה יכול להחליף, או לפצות על החוסר שבו בשום צורה. המשרה הזו היתה המקפצה שלי למשרה הבאה והנחשקת שלי, וכן הלאה. זו דרך שאני מאוד שלמה איתה – היא לא מתאימה לכולם, אבל לי היא התאימה בול בפוני.

יאללה, בואו נחזור למה שבאמת באנו לדבר עליו.

אז האם מעסיקים יעדיפו מעצב עם תואר בתקש"ח, על פני מעצב ללא תואר בתקש"ח?

תני כאן את השורה התחתונה, כמה זה ישפיע על סיכויי הקבלה שלי למשרות? האמת היא, שהתשובה לשאלה הזו היא לא דיכוטומית – יש המון גורמים שישפיעו על ההחלטה של המעסיק לזמן אתכם לראיון. ברוב המקרים – בראש הגורמים האלו יושב תיק העבודות שלכם, שהוא הזיקוק הכי ישיר של יכולות האפיון והעיצוב שלכם, ואין לו תחליף. 

לצד הגורם המשמעותי הזה ישוקללו גורמים נוספים, שאחד מהם זה האם יש לכם רקע בעיצוב. זה לא הגורם היחיד ולמנהלים שונים החשיבות שלו משתנה. יש כאלו שממש לא מעניין אותם אם יש לכם תואר, ויש כאלו שיעדיפו שכן יהיה לכם. התיאוריה שלי היא שכשיש לכם תואר בתקש"ח, מעסיקים עשויים לראות אתכם כאנשים רציניים, כי הרי השקעתם המון זמן וכסף, וזה מוכיח את זה. ובמידה מסויימת זה נכון, מי שעשה תואר בתקש"ח כבר יודע שעיצוב מעניין אותו, חד וחלק. אבל השאלה שנשארת באויר היא – האם זו הדרך היחידה שיתפסו אותי כרציני? 

במרוצת השנים הכשרתי המון המון מעצבים, גם כאלו עם רקע בתקש"ח, גם כאלו עם רקע בתחומי עיצוב אחרים. ממעוף ציפור אני יכולה לומר שמנסיוני, כמעט בכל המקרים, המעצבים שהשתלבו בשוק לא עשו זאת כי היה להם או לא היה להם רקע בעיצוב, אלא מסיבות אחרות לגמרי, שלא קשורות לרקע שלהם.

ביוזמה שיצרנו לפני זמן מה מתוך הרצון שלנו לעזור לבוגרים שלנו להשתלב בשוק העבודה, יצרנו קשר עם עשרות סטודיואים בהצעה לשיתוף פעולה שיעזור להם למצוא מעצבי ג'וניור, ולבוגרים שלנו למצוא עבודה. מתוך כל אותם עשרות סטודיואים, היה סטודיו אחד, די קטן, שהמנהלת שלו ענתה לי קצת בגסות שאין על מה לדבר בכלל, כי הם מגייסים רק מעצבים עם תואר. זה צרם לי ממש, קצת כמו בעיטה בבטן. מי שמכיר אותי יודע שאני הכי לא פוליטקלי קורקט, אבל באותו רגע זה אשכרה הרגיש לי כמו אפליה. כמו להפלות מעצב ממצב סוציואקונומי נמוך, או מעצב שגר בעיר מרוחקת – מה זה אומר על היכולות שלו? כלום בפיתה, מה זה אומר על הסטודיו? הרבה, ולא דברים טובים בעיני. מקווה שעוד כמה שנים גם האחד לכמה עשרות הזה לא יהיה קיים, ושאנשים יעשו תואר כי בא להם, ולא כי זה תנאי.

אוקיי, אז תואר לא חייבים, מה לגבי רקע בלימודי עיצוב גרפי?

האמת היא, שאני לא יודעת מנסיון אישי שלי. אז אני מפעילה כאן לוגיקה – אני חושבת שמה שלימודי עיצוב גרפי שואפים לעשות זה לתת את היסודות של שדה העיצוב הגרפי, רק בפחות זמן. ההיגיון אומר שאם זה פחות זמן, זה אומר יותר שטחי. ונגיד ואני טועה וזה לא יותר שטחי מהיסודות בתואר – אני עדיין מתקשה באותו מקום של זיהוי הערך המשמעותי לאלו שרוצים להתמקצע ב-UX/UI. זו אותה גנריות שיושבת כשורש העניין. 

מה שאני כן יכולה להגיד, זה שיש לנו לא מעט בוגרים שלפני שהגיעו אלינו הם למדו עיצוב גרפי עם התמחות ב-UX/UI, ויצאו מלימודיהם בלי שום תחושת יכולת לעסוק ב-UX/UI (זו הסיבה שהם הגיעו אלינו בסוף). האם זה נכון לגבי כל מוסדות הלימוד שמלמדים עיצוב גרפי עם התמחות ב-UX/UI? כנראה שלא, אבל שוב, אני עדיין לא רואה את הערך שבללמוד דברים שלא עוזרים לי להתמקצע ב-UX/UI, כשהמטרה שלי היא להתמקצע ב-UX/UI. להערכתי זה אולי טוב למי שרוצה כזה קצת לגשש את התחום, לראות אם עיצוב זה בכלל כיוון שמעניין אותו. יותר באזורים האלו.

אז את אומרת שאדם שלמד תואר בתקש"ח / לימודי עיצוב גרפי נמצא בדיוק באותה נקודת מוצא כמוני?

ממש לא, זה לא מה שאני אומרת. מישהי שלמדה את יסודות העיצוב הגרפי היא בצורה אינהרנטית נמצאת במקום מתקדם יותר ממך, כי היא למדה משהו שיש לו ערך בעיצוב גרפי, ולכן הוא מהווה איזשהו בסיס ראשוני לתחום ה-UI. יותר מזה, היא כנראה עשתה פרויקטים בשדה העיצוב הגרפי, כך שהיא יודעת איך קורס מתנהל, היא יודעת מה זה הגשות, היא יודעת כמה מאתגרות ההגשות לאגו שלנו, והיא יודעת כנראה יותר טוב איך לעבוד עם זה. יש לה ניסיון בללמוד עיצוב, על מה כל מה שמשתמע מכך. אבל זה קצת לא חוכמה להשוות את עצמך אליה, כי היא השקיעה את הזמן ואת הכסף כדי לצבור את הידע הזה, זה לגמרי בסדר שהיא במצב מתקדם יותר ממך. האם זה אומר שלא תוכל להשלים את הפער? האם זה אומר שיש לך חוסר משמעותי להתפתחות המקצועית שלך? התשובה לשתי השאלות האלו מנסיוני היא לא. למעשה, מנסיוני, ככל שהקורס מתקדם, כך הפערים האלו מצטמצמים עבור כל מי שמשקיע, ובסוף הקורס – ההבדלים לרוב זניחים עד בלתי מורגשים. כי היישור קו קרה באופן אורגני וטבעי ככל שההתמקצעות העמיקה – גם למי שעם רקע, וגם למי שבלעדיו.

אז אחרי שדיברנו על מה שלא צריך (או לא חובה), מה כן צריך?

מה שצריך כדי להתמקצע ב-UI מנסיוני הוא ארבעה דברים, מוכנים לזה?

1. זיקה לעיצוב – דיברנו כאן הרבה על זה שלא צריך רקע בעיצוב, אבל עניין בעיצוב זה לגמרי צריך – אז אם עיצוב זה משהו שמעניין אתכם, אם אתם שמים לב לפרטים במרחב הויזואלי, אם יש לכם דעה על משהו שהוא מעוצב טוב או לא טוב (גם אם אתם לא יודעים להסביר למה אתם מרגישים ככה) – זה בהחלט סימן חיובי עבורכם כמתאימים לתחום. וזה ברוב המקרים מעיד על דרגת בסיס טובה של כישרון, שאפשר לעבוד איתו.
2. זיקה לתחומים טכנולוגיים ודיגיטליים – UX/UI יושב בלב ליבן של תעשיות טכנולוגיות, שהמוצרים שלהם בנויים במרחב הדיגיטלי. כשאתם עוסקים בתחום אתם לא רק בונים מוצרים למרחבים דיגיטליים, אלא גם עובדים על כלים בסביבה דיגיטלית. אז אם לשבת ולעבוד על מחשב, או ליצור מוצרים דיגיטליים/טכנולוגיים מרתיע אתכם ואתם חשים סלידה מסביבה ממוחשבת – ההמלצה שלי אליכם היא שתעשו אחורה פנה ואל תביטו לאחור, זה באמת משהו שאי אפשר בלעדיו.
3. יכולת לעבוד עם אנשים – במסגרת העבודה שלכם בתור מעצבים אתם תעבדו הרבה עם לקוחות, קולגות, וכמובן חשובים מאוד מאוד – המשתמשים. אתם תיצרו קשרים, תנהלו דיונים, תניעו סיעורי מוחות, תציגו את התוצרים שלכם, תקבלו ביקורות, ותילחמו על פינות מעוגלות. המקצוע הזה דורש לעבוד עם אנשים, אז אם אתם רוצים לעבוד בלי שאף אחד יגיד לכם כלום – המשרות בתחום שמתאימות לכם מצטמצמות כמעט לאפס. אנשים יכולים להיות סוליסטיים בתחום הזה, אבל כישורים בתקשורת בין אישית חייבים להיות נוכחים בחיים שלכם במידה מינימלית כדי שתוכלו לנוע ולהתפתח, וככל שהכישורים הבין אישיים שלכם יתפתחו עם הזמן ויהיו טובים יותר – תוכלו לנוע יותר בחופשיות, ויותר למעלה.
4. השקעה – בא לי לדבר על זה עכשיו עוד 2,000 מילים, אבל אני אתאפק ואתמצת את זה למשפט הבא: יש יחס ישיר בין מידת ההשקעה שלכם, לבין היכולת, הקצב, והאיכות של ההשתלבות שלכם בשוק. זהו, אני לא מרחיבה בעניין הזה יותר כרגע 😶

ואפרופו 2,000 מילים (ובאותה הזדמנות תודה ליעל ערוב הנהדרת על ההגהה), המאמר הזה ארוך ומפורט, ואני מאמינה שעשה לכם מידה של סדר בדברים. אבל אולי אתם חושבים: במאמר הזה את מדברת רק את הלוגיקה מאחורי הדברים, הסיבות, ההסברים. אבל מה לגבי אותם אנשים שאת טוענת שהם קיימים? אותם מעצבים טובים ואיכותיים, שהגיעו בלי רקע בעיצוב. חלאס מילים, הם קיימים גם בעולם האמיתי? תוכיחי! 

סבבה, אני אוכיח. מייד אחרי שאני אכתוב דיסקליימר אחרון שחשוב להדגיש ולחזק, והוא – שכל בוגר ובוגר, בין אם הוא מגיע עם או בלי רקע הוא בחיתוליו כמעצב UX/UI, ונכונה לו עוד דרך של התפתחות מקצועית. לא כל אחד מתאים לתחום הזה, ולא כל אחד יצלח את הדרך ויצא מהתהליך הזה מעצב פנומנלי, ובטח לא בצעדי הג'וניור הראשונים שלו. אבל מי שיש לו מודעות עצמית מספקת כדי לזהות את ההתאמה שלו לתחום, משקיע בראבק ועובר את הדרך שלו, ימשיך להתפתח ולהתעצב כמעצב, וישפר את עצמו מקצועית עד שיהיה ברמה מספיק גבוהה כדי להשתלב בתעשיה. זו הדרך, היא קשה, היא מטלטלת, אבל למי שבחר בה ממקום נכון – היא גם מעניינת, כייפית, ומעצימה.

ועכשיו, אתם מוזמנים לחלק השני של המאמר הזה, שמוקדש לטעימה קטנה מאוד מהבוגרים שלנו, שהגיעו ללא רקע בעיצוב, עברו כברת דרך בהתפתחות המקצועית שלהם, והגיעו לתוצרים מצוינים ביחס לשלב הראשוני שלהם בתחום. בחלק השני הזה תוכלו קצת לקרוא עליהם, ולקבל טעימות מהפרויקטים שלהם. 

תהנו 🙂