אינטרו

אתחיל מלומר שאם לא קראתם את החלק הראשון של המאמר – אני ממליצה בחום לעשות זאת כאן.
בחלק הזה כאמור נציג דוגמאות של מעצבי UX/UI, שטרם הכשרתם הגיעו ללא רקע פורמלי קודם בעיצוב. נשמע מהם מה כן היה הרקע שלהם, איך היתה החוויה שלהם, מה הם עשו מעבר ללימודים כדי להתמקצע, ולבסוף נקבל גם הצצה לפרויקטים שלהם.

דיסקליימר אחד שחשוב להדגיש ולחזק, והוא – שכל בוגר ובוגר, בין אם הוא מגיע עם או בלי רקע – הוא בחיתוליו כמעצב UX/UI, ונכונה לו עוד דרך של התפתחות מקצועית. לא כל אחד מתאים לתחום הזה, ולא כל אחד יצלח את הדרך ויצא מהתהליך הזה מעצב פנומנלי. אבל מי שיש לו מודעות עצמית מספקת כדי לזהות את ההתאמה שלו לתחום, משקיע בראבק ועובר את הדרך שלו, ימשיך להתפתח ולהתעצב כמעצב, וישפר את עצמו מקצועית עד שיהיה ברמה מספיק גבוהה כדי להשתלב בתעשיה. זו הדרך, היא קשה, היא מטלטלת, אבל למי שבחר בה ממקום נכון – היא גם מעניינת, כייפית, ומעצימה.

ועכשיו, הכירו את הבוגרים (והפרויקטים שלהם). במסגרת כתיבת המאמר ביקשנו ממספר בוגרים לספר על הרקע ממנו הגיעו, החוויה שלהם כמי שהתחילו את הכשרתם ללא רקע בעיצוב, ולתת כמה עצות כדי לעזור לאנשים במצב התחלתי דומה לקבל את נקודת המבט הפנימית של התהליך, ולהיתרם מהדברים שעזרו להם בדרך. הטיפים שלהם מצוינים  ומתמצתים בעיני את מה שצריך כדי לעבור דרך משמעותית בהתמקצעות בתחום.

שרון היימן

שרון, בת 42, הגיעה אלינו ללא ניסיון פורמלי בעיצוב. 

אז שרון, במה כן עסקת ומה היתה הזיקה שלך לעיצוב?

"אני מגיעה מעולם המחקר- עבדתי כ 12 שנים בתחום המחקר השיווקי. תמיד היה לי זיקה לעיצוב והשאיפה לאסטתיקה אצלי תמיד מאוד גבוהה. חשבתי בעבר ללכת ללמוד עיצוב פנים (עיצבתי לבד את הבית שלי) אבל לא הייתי סגורה במאת האחוזים. כן למדתי בזמנו סטיילינג אישי שתרם לי הרבה אבל לא עסקתי בזה אף פעם בצורה מקצועית."

אנחנו הרי יודעים שצריך להשקיע, וחלק מזה כרוך בלהשקיע את עצמנו לתוך התחום ולספוג את התעשייה, אז שאלנו את שרון: במהלך הלימודים ואחריהם, מה עשית שהרגשת שעזר לך להתפתח ב-UI?

הרבה למידה עצמית וחקירה ברשת- קריאת כתבות / סרטונים / מאמרים- כל מה שיכול לעזור לי. אבל מה שהכי עזר לי" להשתפר זה לקבל ביקורת. בהתחלה מאוד נפגעתי מביקורת ולקחתי אותה באופן אישי. ברגע ששיניתי גישה והבנתי שמביקורת אני רק יכולה לצמוח ולהתפתח- נפתח בפני עולם של שיפור תמידי.  למדתי שהלמידה היא תמידית ואינסופית ותמיד אוכל להשקיע ולהשתפר- אני רק בתחילת הדרך!"

הפרויקט של שרון

Socialist – מערכת לניהול תקציב שיווקי (B2C). בפרויקט זה שרון יצרה גם את ה-UX, וגם את ה-UI

רוצים לראות עוד פרויקטים של שרון? תוכלו למצוא אותם בתיק העבודות שלה. 

דוד סטרשינסקי

דוד, בן 30. דוד מגיע בלי רקע פורמלי בעיצוב. כששאלנו אותו על העבר שלו, הוא ידע להגיד על עצמו שעיצוב תמיד עניין אותו:
"כנער, לקחתי חלק בהמון פורומים וקהילות בישראל, הדגש תמיד היה על התוכן העיצובי. עיצבתי בעיקר חתימות פרסונליות והגעתי למצב שבו ניהלתי בו זמנית מספר עמודי מעצבים. אחרי הצבא שקלתי להירשם ללימודים של תקשורת חזותית אבל החוש ההרפתקני שלי והסקרנות שלי הובילו אותי לעסוק במשך עשור בניהול צוותי אבטחת אוניות מסביב לעולם. במהלך תקופת הקורונה, כאשר מצאתי את עצמי מבודד בלב ים על אוניית נופש החלטתי לחזור לשורשים הצבעוניים שלי."

דוד התחיל לחקור קצת, והתנסה בכלי אדובי שונים (Photoshop, Illustrator, After Effects וכו'), ולבסוף הגיע למסקנה שהוא רוצה להתמקצע ב-UX/UI. גם דוד השקיע זמן מחוץ לשעות הלימודים, כדי להעמיק את הידע שלו בכל מה שקשור ל-UX/UI.

הפרויקט של דוד

עיצוב ואפיון לאפליקציית משטרת ישראל, המאפשר למשתמשים לתקשר עם המשטרה ביעילות מבלי לסכן את ביטחונם האישי.

קורל לבקוביץ

קורל, בת 23, בחורה חרוצה, שהתחילה לעבוד כבר בגיל 16, ועבדה 4 שנים כמלצרית. אז היא הספיקה הרבה לפני שעברה הכשרה ב-UX/UI, אבל נסיונה לא כלל עיצוב. כשהסתקרנה בנוגע לתחום ורצתה לבדוק אם היא מתחברת לעולם הזה לקחה קורסי Photoshop, Illustrator ו-Figma ב-Udemy (כהערה צדדית, זו הזדמנות טובה לומר שאנחנו ממליצים למי שמתעניין בתחום לחקור אותו כמה שניתן בטעימות קטנות כמו קורסי Udemy, כדי להבין אם יש חיבור ראשוני לתחום) ואז החליטה לעבור הכשרה בתחום.

כשביקשנו מקורל לספר מה עשתה מעבר ללימודים כדי להעשיר את עצמה בעיצוב, היא סיפרה ש:

"ניסיתי לקרוא הרבה ולתפוס השראות ממוצרים שונים, אז המון חיפושים באינטרנט. פשוט האמנתי שאם אוהבים יואיי אז עם הזמן רוכשים ניסיון כמו בכל תחום ובאמת עם הזמן התחלתי להבין יותר, קריאת מאמרים והשוואה בין מוצרים בשוק עזרו לי הרבה וככה לאט לאט העין מתרגלת להבחין בין מה נכון ומה פחות."

הפרויקט של קורל

אפליקציה לניהול ומעקב רפואי לבעלי חיות מחמד. בפרויקט זה יצרה קורל גם את ה-UX וגם את ה-UI.

זהר ארגמן

זהר, בת 27, הגיעה מרקע אקדמי בפסיכולוגיה וכלכלה, ורקע תעסוקתי בתחום השיווק (קופירייטרית שהשתעשעה עם עיצוב לסושיאל). נכון לכתיבת מאמר זה, עברו פחות מ-24 שעות מאז סיימה את הכשרתה ב-UX/UI.

שאלנו את זהר מה עשתה מעבר ללימודים, שעזר לה להתפתח ב-UI? וזהר ענתה:

"לאסוף השראות של עיצובים טובים (לא דריבל, יותר מוצרים דיגיטליים מובילים) ולנסות לנתח מה אני רואה, להיות ערנית לכל פרמטרי העיצוב – פונטים, היררכיות תוכן, צבעוניות, קומפוזיציה וכו׳. להגדיר מה עובד ומה לא עובד ולמה."

זהר גם נשאלה מה היו האתגרים שלה בהכשרתה ב-UI ואיך התמודדה איתם. ועל כך ענתה:

"האתגר המרכזי שאיתו התמודדתי הוא שבעקבות חוסר הניסיון הרגשתי שאני צריכה להשקיע הרבה יותר זמן בניסוי וטעייה בשונה מהחלק של ה-UX שבו הרגשתי שיש תשובות מוגדרות, כאן גם כשהרגשתי שהגעתי ל״תשובה עיצובית״ לא הייתה לי הוודאות שהיא עובדת גם בעולם האמיתי. מה שעזר לי להתמודד הוא שחרור הפרפקציוניזם והפנמה שאני מתקדמת לרמה שאליה אני רוצה להגיע ב-UI בקצב שלי ושאי אפשר להשתפר בלי תהליך. גם עכשיו ברור לי שאני עדיין בתוך תהליך שממשיך וממשיך."

הפרויקט של זהר

Jooba, האפליקציה לאלו שמחפשים עבודה בהייטק. בפרויקט זה זהר יצרה את ה-UI

סיכום ונימה אישית

אני הראשונה לומר לכל אחד, שהיכולת להתמקצע בתחום הזה כרוכה בהמון השקעה שבה נופלים וקמים וממשיכים לנסות ולהתנסות. כמו שאין דרך אחרת ללמוד ללכת, אין דרך אחרת ללמוד עיצוב.
כשהחלטנו להביא לעולם אח לקורס ה-UX שלנו, ולפתח את קורס ה-UI , כמעט כל מקום שלימד UI דרש רקע קודם בעיצוב, ומי שלא דרש – התנה את לימודיו בתוספת של לימוד של קורס לעיצוב גרפי (לרוב בתוספת זמן וכסף משמעותיים). מכיוון שאני ושותפי לדרך שנינו קצת מרדנים וקונטרול פריקס, שאוהבים לשאול שאלות שאחרים פחות שואלים (מספיק להסתכל על הדרך המקצועית שלנו כדי להבין כמה זה טבוע בנו), החלטנו לשאול את השאלה הזו, שנמצאת כאן ככותרת למאמר הזה. חשבנו, הפכנו, בנינו, בדקנו, בנינו עוד, עשינו פיילוטים, נפלנו וקמנו, עד שהגענו לדבר הזה שאנחנו עושים היום, ושאנחנו מאמינים בו לא מתוך אמונה עיוורת – אלא מתוך קשב וניסיון של עוד ועוד בוגרים שממקדים את ההכשרה שלהם ב-UI/UI, ומשתלבים בתעשייה בלי רקע קודם בעיצוב. אם פעם היה בי איזשהו ספק שזה אולי רק עניין לטאלנטים סופר כשרוניים, הפרספקיבה שלי התייצבה על כך שזה הרבה יותר יושב על מודעות, פוקוס והתמדה.
אני מאמינה שלכל אחד יש את הדרך שלו בתהליך ההתפתחות המקצועית שלו, ומאחלת לכל אחת ואחד לנקות את רעש הרקע, להסתכל שנייה פנימה, להבין מה מתאים לה או לו. ואז ללכת עם זה עד הסוף.

בהצלחה 🙂